2024 - נדודים

במעופי אל על מעבר לתקרת הזכוכית של החדר לא חשתי כל כאב. זה קרה לאחר שסיימתי איזו משימה מסובכת במשרד […]

ביום שבו פגשתי בפעם הראשונה את שרי בדיוק הגעתי לחוף הסטודנטים בפעם הראשונה מאז שנת האפס. עמדתי על החול, יחפה.

החללית זבולון, יומן אישי, יום שלישי, עשירי במרץ, שמונה עשרים ושלוש: נא להתעלם ממה שהקלטתי אתמול. אני לא חושב שרב-אלוף

נו, אני כל הזמן שומעת את ההולכי-שתיים מדברים שצריך לקנות דירה, לקנות דירה, הירקן שואל אותי יש לך דירה סבתא?

השלווה הפחידה אותו. השקט הזה. החוסר מעש הזה. גרם לו חוסר מנוחה. בצורה מוזרה הוא הרגיש שמישהו צופה בו ולא

יש כובעים שמתמלאים כתיק ומשחררים את האדם מלשאת עימו כיסים, תיקים, נרתיקים וכל מיני דברים מיותרים שכאלו. כך לחשה פפסי

בהוקרה לעלייה מברית המועצות שבלעדיה אנה אנו באים. ש ו ש ן צ ח ו ר נווד אמיתי – סיפור

הנורה האדומה מהבהבת. הבהוב איטי ועיקש, אך ללא ספק הבהוב. מרשל מוזס פרומתיאוס, שחמש שנים בחלל הקהו מעט את הרפלקסים

הכלב שיקע את שיניו עמוק בתוך זרועו הרכה של הילד. הילד צרח וניסה להתנער, אבל הכלב היה חזק יותר. בתוך

יום 1 שלום. נתבקשתי לכתוב יומן מסע מסודר אך לא מפורט מדי וכך אני עושה. אתחיל בלהציג את עצמי מבלי