2024 - נדודים

כלבים נובחים לאור ירח. מרחוק קולו של יאק גועה. פרפר מתעופף לו בשלג וקערה מנגנת כפעמון בראשו. "ישנוני?" שואלת אותו […]

היא תמיד רצתה לשחות, כשהייתה צעירה, לפני שהיה לה את העור שלה. היא והאחרים גדלו כך, במושבה קטנה לא רחוק

מספרים על ספינה אחת אשר נטרפה בלב ים ונוסעיה נתקעו על אי בודד אלפי מיילים מכל מקום יישוב. עברו שני

ב שפתיים חשוקות על ההגה כל הדרך הביתה. במושב האחורי הייתה מוטלת שקית שחורה אטומה בתוך קופסת קרטון. דרך המראה

הדבר הראשון שנפגע היה האוויר. החללית הדפה אותו מדרכה בבעיטה כמו דלת ברים במערבון ישן. היא נחתה מולי על הקרקע,

אני לא מצאתי מכונת זמן זמינה ולכן פניתי למטפלת. המטפלת לא שלטה על המרחב והזמן, היא בקושי שלטה על הכאוס

קאסוטו שכב על המיטה שלו, אפשר להגיד שהוא חלם חלומות שכל בן 16 חולם. אבל זה היה מקרה מעט שונה

אומרים שלאל המלחמה חרב, אותה מעניק למנהיג שהוא מוצא כראוי לאחוז בה. האוחז בחרב לעולם לא יובס בקרב, כל עוד

הגיע הזמן לעזוב הכל מחליט ג׳ק. כל דבר שהוא מכיר, המשפחה שלו, החברים.ות, העיר, הפרברים, העבודה, הכל. לצאת להרפתקה חדשה

לא משנה כמה פעמים עשיתי את זה, לכתוב הספד אף פעם לא הופך ונהיה יותר קל. ניסיתי, באמת. הדפים האלה