2020 - משפחה

יניב היה שקוע בדף. הוא הבחין שהמועמד סיים את אוניברסיטת בר אילן בהצטיינות והציץ למעלה כדי לראות אם יש לבחור […]

נטליה הביטה בקוצר רוח מבעד לחלון הפתוח. הכול נראה רוגע שם בחוץ. רוח קלילה פרעה את עלי צמרתו הירוקים של

ריחות חמים של שעת בן ערביים, זמן שבין עונות. אני עומדת בשדה כשלרגליי רק גרביים, מצחיק איך נראות הדקות האחרונות.

"אמא, היה כיף היום אצל סבתא דינה!" "אני שמחה, מותק." "אמא, נכון גם לך יש סבתא?" "כן, סבתא קשת." "איפה

עצים חלפו לידי בזמן שרצתי, מתרכז בנשימה שלי, סופר חמש צעדים בין נשימה לנשימה כדי לשמור על קצב. הצצתי הצידה

בין החורבות, בתוך אבק המדבר, מתחת לשמש הקופחת של סוף הקיץ, חיטט יֵשִׁי בערמת סלעים שבורים, לבנים, גסים ומכוערים לעין

המקדש הגדול היה מלא משפחות. ארבעה חלונות ויטראז' הכניסו לאולם אור בצבעים מרהיבים שהשתקפו בשרוכי הקדושים שהאנשים ענדו לצוואריהם. היה

מרי במאדים "מרי!" נשמע קול תקיף בחלל. הילדה בת החמש הייתה עד אותו הרגע שקועה בבניית מגדל מקוביות, והיא התאמצה

אני מחבקת את לב. עוטפת אותו. מקשיבה לנשימה שלו, לחצי-חיוך שעל שפתיו- אפילו בשנתו. לרגע השיער שלו מזכיר לי מישהי

כולם ישנים כשאני חומק החוצה מהמיטה באמצע הלילה. אף אחד לא בא לחפש אחריי. אני לוקח את הגיטרה ממקומה מתחת