2019 - בית

לילה. חושך. פנסי המשאית קורעים את האפלה, שעה שגלגליה הכבדים טורדים את מנוחתו של הכביש הבין-מדינתי 22. ממפיס כבר הרחק […]

א' קיים בגלל אב, אב קיים בגלל אבא, ונכון הדבר כמו היפוכו. בסוף העמוד הם יתחילו לברוא כדברם את עולם

אחרי שלוש שעות של מבחנים, הגיע מבחן אחד שבו הייתי משוכנע מעל לכל ספק שיתפסו אותי. הבוחן של חברת 'דייר

13/11 יום שלישי, 5:15 בבוקר אני חושבת שאני יוצאת מדעתי. אני חוששת שאם אפנה לפסיכיאטר אמצא את עצמי מאושפזת בבית

דני:​ אבא, אבא אני יכול לצאת לשחק ברחוב עם טומי? אמא שלו קנתה לו כדור חדש!   רוברט:​ אני לא

זה לא שלא רציתי. אני רציתי. פשוט לא יכולתי. לא יכולתי לעזוב ככה, בלי להתריע, בלי לחבק ולומר שלום. אבל

מישהו אחר היה אומר שהנוף מרהיב, עוצר נשימה. ענני ענק הסתירו יבשות וימים גדולים וכחולים. צבעים שזרים מכל מה שאני

אטור עומדת על קצה הגג, כפות רגליה היחפות חופנות את הזווית שבה הקיר האופקי נושק לאנכי, ופניה לשמש השוקעת מאחורי

חזרתי מטיול עם הכלב. זה היה עוד יום שלישי בתחילת הסתיו, שעת ערב מוקדמת. פס אחרון של יום ניכר אך

בגאות הראשונה שלהם יחד, מיד כשהגיעה ההתראה, תומר ובלה מיהרו להעביר את כל הבית אל התיבה. הם רק עברו לבית