2015 - עולמות

“הַאִם אָסוּר לִי לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלִּי כִּרְצוֹנִי? אוֹ שֶׁמָּא עֵינְךָ צָרָה עַל שֶׁטּוֹב אֲנִי? כָּכָה יִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים וְהָרִאשׁוֹנִים אַחֲרוֹנִים.” -הבשורה […]

הסיפור כולל תוכן אלים או מיני בוטה. האם להמשיך? לא כן

מקנטייר הסתכל על המפה מבעד למשקפי הקרן שלו ובחן את תווי השטח. “אנחנו בטוחים שזה כאן?” הוא שאל את המהנדס.

ביום הולדתי, הארבעים ושלושה, עברתי התקף לב קשה, וכך הסתיימו חיי. התעוררתי לתוך מחזה קסום, שמיים כחולים ויפים הופיעו מולי,

הרי הבזלת הקיפו את העיירה כחומות נישאות. בעיירה גרו אנשים. בהרים גרו שדים. בלילה, הביטו האנשים באסופת הכוכבים הזרועים בשמיים

היא עמדה באמצע החורבות שפעם היו הבית שלה. קורות הרצפה התפוררו כמעט עד שלא נותר על מה לעמוד חוץ מאפר

אולי היה לנו בודד בעולם הקר הזה, אולי רצינו ליצור סוג חדש של משרתים או שחיפוש אחר אמת פנימית עמוקה

ריקו לא האמין שדווקא ביום הזה, בשעה זו של הערב, הוא ייקרא למשרד. כשהביפר שנמצא דרך קבע בחגורתו צפצף, הוא

זהו עולם שחור. השמיים שחורים, האדמה שחורה ואין כל דבר באמצע. המדינה שלנו חצויה- אם אני משתייכת לצד אחד, אין

לפני החיים יש הקדמה, ובהקדמה חיים אנשים שבוראים עולמות, וכל עולם נמצא בתוך קופסה. בתוך הקופסה, בורא העולם יוצר מתוך