2026 - שאלות

גשם זלעפות ניתך על החלון ואביגיל התכווצה מתחת לשמיכות. יערה, אימה, התיישבה על המיטה והניחה ידה על התל הרועד בדיוק […]

יש איש שגר מעבר לנהר הזיכרון. רואים אותו מחלון חדר המגורים בישיבה בה אני לומד. אני מתכוון להגיד שבכל יום

סבא וסבתא טיילו בפולין. סבא התגעגע אל נופי ילדותו, ובעיקר רצה לשוב אל הבית בקרקוב. סבתא, שהוברחה מפולין עוד בינקותה

שאל, בני, ונען. אנחנו חיים בעולם סינטטי, עולם קר ומנוכר. גם אנחנו הפכנו לקרים, מנוכרים ואנוכיים. הפכנו למחושבים ולציניים. שום

א את הדרכים שבהן הלך ג'ורג' אווניוּ איש מלבדו לא הכיר. אלה היו סמטאות אפלות, מבלבלות דעת, גזורות מסיוט. הן

עלמה נכנסה הביתה וקראה בהתרגשות: "בבית־הספר עורכים תחרות כשרונות!" אמא עודדה אותה: "הו, זה נפלא! את אוהבת לשיר. כדאי לך

מעל הכפתור האדום בשלט התנוסס אגודלו של מייקי אוליבר כשדמעה זלגה מעיניו. בקלות הכל יכלו לטעות ולחשוב שאין מדובר בדמעה,

ג'ורג' וושינגטון קרץ לעברי. הנדתי ראש והרמתי את הכוס לגובה העין בתנועת 'לחיים' אוניברסלית. ישבנו שנינו, אחד מול השני, בסוויטת

א נ י יש לי סוד לספר לכם: הייתי רק איש זכוכית בשם ארי וולר, והאמת, הייתי נראה איש אמיתי.

למאיה היכן שתהיה, שנים רבות אחרי כן, כאשר הוא עומד מול כיתת היורים, טוב לא צריך להגזים, כאשר הוא עומד