2025 - כוכבים

"לפעמים הניצחון הוא לאו דווקא מובטח למי שהכדור בידיו. יש שלושה חלקים שאתה צריך לתת בהם את מלוא תשומת הלב. […]

הזר ישב מול השריף והעביר חתיכת מקל קינמון לעוס בין אצבעותיו הזריזות. "אז למה אתה כאן, באלבסטר?" השריף לא הרים

הציוד הרפואי כבר היה מוכן במרכז הפלנטריום. האור היחיד שהיה בחדר הגיע ממנורות כיווניות, הן תוכננו במיוחד כדי להאיר את

השמיים היו לוח ענק של קטיפה שחורה, מבריק ומרוחק, מלאים בכוכבים קטנים ונוצצים. כל כוכב היה כמו פיסת זהב שהושלכה

כשהייתי בת חמש, אבא הראה לי לראשונה את הכוכבים דרך טלסקופ ישן שהציב על גג הבניין. אני זוכרת את הציפייה

ק"מ. זה כל מה שאני רוצה. מעולם לא הייתי יותר מ-150 ק"מ מהבית שלי. למען האמת זה היה הרבה פחות.

רוב האנשים, כשנאלצו להתמודד עם הרעיון של מרחביו מעוררי הפלצות של היקום ודרכים לצלוח אותם העדיפו לחשוב על עצמם, אם

ו…היי, שוב שלום לכל העוקבות החמודות שלי! והיי בעיקר, שלום חם ולוהט לכל הבנות המאגניבות שמעריצות אותי מרחוק. מתה עליכן,

שגיא קורנפלד-ארבל היה פעוט זב חוטם כשגילה שהוא תושב כדור הארץ. התובנה נחתה עליו באחת הפעמים הבודדות בהם אימו האהובה

אורה מיהרה במעלה הרחוב החשוך. הקור הדוקרני של שלהי נובמבר הסתנן דרך נקבוביות עורה עד לשד עצמותיה. ככה זה כשהעור