2023 - חיות ויצורים

לפנות בוקר. האפלה מוחלטת בחדר המדרגות. הרגליים מובילות אותי. הן מכירות את הדרך, את המקצב של תשע מדרגות בשתי קפיצות […]

עיר המלך הייתה הממלכה שלי. מבני הסלע המפוארים אולי נראו לזר כהרים וגבעות מוזרים ניצבים באמצע מדבר אדום, אבל בשבילי

אהרון לקח אותי בסירת משוטים לאורך החוף, פעם אני חתרתי ופעם הוא, אחרי שעה הגענו למה שהיה פעם רידינג. התחיל

כשהייתי קטנה חלמתי על פיות. כשהתבגרתי, פגשתי אחת. זה היה שונה מכל מה שדמיינתי, ובו זמנית יותר ופחות קסום. בליל

אני אף פעם לא אשכח את היום שבו התחילו הבעיות, שדווקא התחיל כמו יום נהדר. הוא הרגיש את החללית הקטנה

הדבר המנוגד ביותר למנוחה שלווה באמבטיה זה דפיקות על הקיר, וברגע זה אני חווה את שניהם. עיניי מבקשות להיפתח אבל

הוא היה מודע לחלוטין לגופו היושב במערה בשיכול רגליים, אך הרגיש כאילו אין פיסת הבשר הזו נוגעת לו במיוחד עת

בשפתיים חשוקות על ההגה כל הדרך הביתה. במושב האחורי הייתה מוטלת שקית שחורה אטומה בתוך קופסת קרטון. דרך המראה המרכזית

הקדמה ומכיוון שהתבקשתי לכתוב על החיות, לא חשבתי על אחר מן הזן היחיד שמוציא עצמו מן החיה, רק כדי לשוב

המקום: עיירה, לא גדולה, לא קטנה מדי. המישורים המדממים של דרום ארצות הברית, מקום שבו הכל שפוי. הזמן: מתישהו בין