2017 - התחלות

פוסט מורטום – התחלה רק עכשיו הגיע והוא עדיין המום.  גופו זוכר את הדי הכאבים, הבלבול והסבל של ימיו האחרונים. […]

איש במשפחת חיון לא חי עד גיל 105. כולם קיבלו את המעטפות שלהם הרבה לפני – מי ממחלה, מי מזקנה,

ההחלטה את מתעוררת בחדר בלי לזכור דבר על עברך, על עצמך ועל המקום בו את נמצאת. אפילו את שמך את

הרבה פחות "ומה כתוב לך על החולצה?" "נירוונה." הזקנה הייתה מבולבלת. הוא שם לב לכך שהיא חופרת במחשבותיה בניסיון להבין

ונטה הקדמה – "תצאי החוצה, בואי נשחק." היא אמרה לה בקול שקט, קטן ומתוק, בדיוק כמו הורדים האדומים שצמחו בגינתה.

סיפור ללא שם או התחלה טפטוף הגשם על החלון מטשטש את העולם שבחוץ, הרעש העדין של הטיפות המוטחות על הגג

מתכת אני מביט בתצלום. גבר בעל פנים רדופים. שיערו המקליש נסוג הרחק ממצחו הרחב, שפתיו סגורות במעין ביטחון עגמומי –

המסע אל האופק אם תלך ברחובות העיירה סַלוֹרִין, תפסע בינות לחנויות הפזורות בה ותשאף את ניחוח הלחם הטרי שנאפה במאפיות

מבוסס על סיפור אמיתי פעם אחת בנובמבר זיו (שם בדוי) היה על רכבת לתל-אביב ובדיוק ספיר שלחה לו וואטסאפ "לך

חלל קטלני זה התחיל כמו עוד יממת חלל, חוץ מהעובדה שלא היו מטופלים. לא עשינו מזה עניין. כשיש תרגיל בדרך