2014 - חגים וחגיגות

פתיחת בקבוק שמפנייה הינו עסק מסוכן לכשעצמו; על אחת כמה וכמה כשעושים זאת בחלל. פלאק! הפקק עף לכל עבר בין […]

ברוך בביוף נענה קוביות בידיו והרשה להן ליפול על לוח השש-בש. העסק היה איטי. לשחק נגד עצמו נתן פחות ספוק

יום ראשון, כמעט ארבע אחר הצהריים ואף אחד עוד לא עלה, בעיות בהגברה כנראה. איתי מצא עצמו גורר נעליים שחורות

“תשמע ג’ייק, אולי אני עובר פה את הגבול אבל אתה ומגי לא מתכננים ילדים אף פעם?” הטיתי את ראשי לאחור

אלו היו חגיגות העולם החדש, ולמרבה שמחתי והפתעתי – ויני היה חלק מהם. ולא די בכך – נראה כאילו החגיגות

כשהכסף הוא האלוהים, הארץ הטובה נעלמת. ביום ההוא, תבואנה הספינות מן הים. שקט ימלא את האוויר והרעש יעטוף את הכול.

צליל של ציפורן נשברת. קללה חרישית. ואז הוא חוזר להתעסק עם המברג. “אתה בסדר שם, חבר?” אני שואל והקול שלי

“יש לך כסף לשלם או שאני…” החלק האחרון במשפט של מתי טבע ברעש שבא מבחוץ. זה היה כמו רעם אדיר

הווה “חברים, חברים!  שבו בבקשה!  תודה רבה.  ברוכים הבאים לבר “פוזה”, ומחיאות כפיים לבעלים שנתן לנו לחגוג כאן בערב הזה. 

אליסון: כל כך הרבה אנשים שאמורים להיות מוכרים, מה אני עושה כאן? כולם נראים כל כך שמחים, אני לא אצליח